#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רמב. אמר רשב""ג א""כ משהאשה יולדת משבחת. מאי קאמר? "	רבה אמר הכי קתני וכי אשה משבחת קודם שתלד יותר מלאחר שתלד והלא האשה משבחת לאחר שתלד יותר מקודם שתלד אלא שמין את הולדות ונותנים לבעל. רבא אמר הכי קתני וכי אשה למי שיולדת משבחת ואין לעצמה בשבח ולדות כלום אלא שמין את הולדות ונותנים לבעל ושבח ולדות חולקין.	"ב""ק מט."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רמג. האם יש שבח ולדות ומי מקבל אותו ומדוע? 	"לרבנן לבעל כדתניא ממשמע שנאמר ויצאו ילדיה איני יודע שהיא הרה, מה ת""ל הרה לומר לך שבח הריון לבעל. לרשב""ג במבכרת אין שבח ולדות שדמיה פחותין קודם לידה מלאחר לידה דמסוכנת היא למות. בשאינה מבכרת יש שבח ולדות וחולקין הבעל והאשה שדמי הנפח מחמת שניהם באים."	"ב""ק מט."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רמד. האם יש דמי ולדות ומי מקבלם: 1) בשור שהתכוון לאשה 2) בשור שנגח את השפחה 3) חבל באשה שהיתה נשואה לגר לאחר מיתת הגר 4) חבל באשה שהיתה נשואה לישראל לאחר מיתת הישראל?<br>	"1) לרב אדא בר אהבה פטור מדמי ולדות. ועי' בהערה <sup>צב</sup>.<br>2) משלם לאדון.<br>3) לרבה משלם לאשה. לרב חסדא פטור מדמי ולדות. לדעת רבה נחלקו בכך תנאים, לדעת רב חסדא כל התנאים פוטרים.<br>4) כתבו התוס' (ד""ה אטו) שלכו""ע משלם דמי ולדות ליורשיו.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>צב.  כתב הרשב""א  (ד""ה הא)  שאביי ורבא שנחלקו לעיל מב, א על רב אדא בר אהבה בדעת ריה""ג אינם חולקים שפטור, עכ""ל. וכן משמע מפרש""י  (מח, ב ד""ה שור)  שדין זה לכו""ע אבל התוס'  (מב, א ד""ה בכוונה)  כתבו דאביי ורבא ס""ל דחייב.</span>"	"ב""ק מט. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רמה. והלכתא דליתיה בחצרו דלא קנה. מה בא לומר והאם מדובר בחצר המשתמרת? 	"שמשכונו של גר ביד ישראל ומת הגר ובא ישראל אחר והחזיק בו זה קנה כנגד מעותיו וזה קנה את השאר לפרש""י דוקא שאין המשכון בחצירו של המלוה בשעת מיתת הגר, דלא קנה בקנין חצר את מה ששוה המשכון יתר על החוב. וכתבו התוס' (ד""ה והלכתא) דלפרש""י צריך לומר דאיירי בחצר המשתמרת, דאי בחצר שאינה משתמרת לא קנה אלא אם כן עומד בצד שדהו. והתוס' כתבו בשם ר""י שמדובר בחצר שאינה משתמרת ובאו לומר שמה שהבנו בתחילה שאין בעל החצר בחצר ולכן אין קונה את כל המשכון הוא הביאור הנכון."	"ב""ק מט: ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רמו. ת""ר החופר בור ברה""י ופתחו לרה""ר חייב וזהו בור האמור בתורה דברי ר' ישמעאל. 1) היכן אמור בתורה 2) מה סובר בהפקיר רשותו ולא הפקיר בורו ומדוע 3) מדוע אמר ""וזהו""? "	"1) דכתיב אצל נזיקין כי יפתח וכי יכרה, אם על פתיחה חייב על כרייה לא כל שכן, אלא שעל עסקי פתיחה ועל עסקי כרייה באה לו.<br>2) לר' יוסף חייב דכתיב אצל תשלומין בעל הבור ישלם, בבור שיש לו בעלים. לרבה פטור ובעל הבור היינו בעל התקלה ופרש""י (ד""ה כ""ע) דקסבר ר' ישמעאל דכי אפקרינא רשותאי לא ליחייב אנא בהיזקא אפקריניה. והתוס' (ד""ה בבור) כתבו דהיינו טעמא משום דא""ל תורך ברשותי מאי בעי שלא היה לו להתקרב אצל רשותי שיפול בבור. (ועי' במהדו""ב שכתב דהתוס' מפרשים את פרש""י ואינם חולקים).<br>3) לרבה למעט בור ברה""י . לרב יוסף הכי קאמר ר' ישמעאל לר""ע אמאי פטרת בבור ברה""ר והלא זהו הבור האמור בתורה אצל נזיקין, ד'ונפל שמה שור או חמור' נאמר ברה""ר כמבואר בתחילת הפסוק 'כי יפתח וכי יכרה' שאין לו חלק בו וכל חיובו על שכרהו או שפתחו."	"ב""ק מט:- נ. ותוס'"		
